המלחמה הקרה החדשה? מה כל צד רוצה, ובאילו כלים

מומלץ לקרוא קודם את מי תלוי במי: השרשרת שאין לה חוליה חלופית ואת מה ארה"ב אסרה למכור לסין. שם ראינו איך שבב אחד עובר דרך כמה מדינות, ואילו כללים נקבעו עליו. כאן מתרחקים צעד אחורה ושואלים: איך קוראים לכל התמונה הזאת, ולמה.

הכול כאן נכון ל-29.10.2026.

בעל בית דפוס קטן קורא בעיתון בדרך לעבודה: "המלחמה הקרה החדשה בין ארצות הברית לסין".

מלחמה? הוא לא קרא על יריות. ובאותו בוקר הוא מזמין מחשב חדש למשרד. החלקים שלו, כמו שראינו בסדרה, עברו בכמה מדינות.

אז על איזו מלחמה מדברים? ומי בכלל קורא לזה ככה? בואו נעשה סדר, ונתחיל מהמלחמה הקרה הראשונה.

מה הייתה המלחמה הקרה

אחרי מלחמת העולם השנייה התפתחה תחרות ארוכה בין ארצות הברית לבין ברית המועצות, וכל אחת עם בעלות הברית שלה.

למה "קרה"? כי רוב המאבק לא נעשה בנשק. לפי האנציקלופדיה בריטניקה, הוא נוהל בזירה הפוליטית, הכלכלית ובתעמולה, ו"רק במידה מוגבלת" בנשק.

והוא נגמר כשברית המועצות התפרקה. בסוף 1991 התפטר מיכאיל גורבצ'וב מתפקיד נשיא ברית המועצות, ובאותו יום הורד הדגל שלה מעל הקרמלין בפעם האחרונה.

מקורות: אנציקלופדיה בריטניקה, הערך Cold War (the open yet restricted rivalry that developed after World War II between the United States and the Soviet Union and their respective allies; waged on political, economic, and propaganda fronts and had only limited recourse to weapons); משרד החוץ האמריקאי, המשרד להיסטוריה, The Collapse of the Soviet Union (25.12.1991: On December 25, 1991, the Soviet hammer and sickle flag lowered for the last time over the Kremlin; Earlier in the day, Mikhail Gorbachev resigned his post as president of the Soviet Union). התרגום שלנו. נבדקו ב-29.10.2026. לערך בבריטניקה (באנגלית), נפתח בחלון חדש לדף המשרד להיסטוריה (באנגלית), נפתח בחלון חדש

הדימוי שלנו: מירוץ החלל

החלק הכי מוכר בתחרות הזאת לא קרה על האדמה. הוא קרה בשמיים.

באוקטובר 1957 שיגרה ברית המועצות את ספוטניק, הלוויין הראשון. כדור אלומיניום ברוחב של כ-56 סנטימטר, במשקל של כ-83 קילו, עם ארבע אנטנות.

כלומר כדור בגובה של שולחן קפה, במשקל של אדם מבוגר. והוא הקיף את כל כדור הארץ פעם אחת בכל 96 דקות, פחות מהזמן של פגישה ארוכה.

מקור: נאס"א, המשרד להיסטוריה, Sputnik and the Origins of the Space Age (launched on 4 October 1957; An aluminum 22-inch sphere with four spring-loaded whip antennae; weighed only 183 pounds; took it around the Earth every 96 minutes). ההמרה ל-56 סנטימטר ול-83 קילו היא חשבון שלנו. נבדק ב-29.10.2026. לדף של נאס"א (באנגלית), נפתח בחלון חדש

מכאן התחיל מה שנקרא "מירוץ החלל". לפי נאס"א, נשיא ארה"ב, ג'ון קנדי, הרגיש לחץ גדול "להשיג ולעקוף" את ברית המועצות במירוץ הזה.

במאי 1961 הוא עמד מול הקונגרס והציב מטרה: להנחית אדם על הירח ולהחזיר אותו בשלום, "לפני שהעשור הזה ייגמר".

וביולי 1969 נחתה אפולו 11, וניל ארמסטרונג היה האדם הראשון שדרך על הירח.

אוהבים היסטוריה? לחצו כאן: מה קרה בשבועות שלפני הנאום, וכמה הוא ביקש.

הנאום של קנדי לא נולד בחלל ריק. לפי ההיסטוריה הרשמית של נאס"א, הוא ניתן שישה שבועות בלבד אחרי שהקוסמונאוט הסובייטי יורי גגארין הקיף את כדור הארץ, ועשרים יום אחרי שהאמריקאי אלן שפרד טס טיסה של רבע שעה.

ובאותו נאום קנדי גם אמר בפירוש שזה יעלה כסף: 531 מיליון דולר בשנה הראשונה, ועוד שבעה עד תשעה מיליארד דולר בחמש השנים שאחריה, לפי ההערכה שהציג.

כלומר, מירוץ החלל היה מההתחלה גם מירוץ של תקציבים. נחזור לזה עוד רגע, בכלים.

מקורות: נאס"א, History's Highest Stage (SP-4225) (barely six weeks after Gagarin's flight and only 20 days after American Alan Shepard's 15-minute suborbital flight); נאס"א, The Decision to Go to the Moon (531 million dollars in fiscal '62, an estimated seven to nine billion dollars additional over the next five years). נבדקו ב-29.10.2026. להיסטוריה של נאס"א (באנגלית), נפתח בחלון חדש

מקורות: נאס"א, The Decision to Go to the Moon: President John F. Kennedy's May 25, 1961 Speech before a Joint Session of Congress (25.5.1961; Kennedy felt great pressure to have the United States "catch up to and overtake" the Soviet Union in the "space race."; I believe that this nation should commit itself to achieving the goal, before this decade is out, of landing a man on the moon and returning him safely to the earth); נאס"א, דף המשימה אפולו 11 (July 20, 1969: One Giant Leap For Mankind; First human to set foot on the Moon, על ארמסטרונג). התרגום שלנו. נבדקו ב-29.10.2026. לדף של נאס"א (באנגלית), נפתח בחלון חדש לדף אפולו 11 של נאס"א (באנגלית), נפתח בחלון חדש

מה רואים במירוץ הזה

שימו לב למה שלא היה בו: אף צד לא ירה על הרקטה של הצד השני. ובכל זאת, זה היה מירוץ אמיתי, עם שלושה דברים שבלעדיהם לא מגיעים לירח:

1. תקציב. כסף ממשלתי, הרבה ולאורך שנים, כדי לבנות רקטות ומפעלים.
2. מדענים. אנשים שיודעים לבנות. בלי מהנדסים, הכסף לא ממריא.
3. סודות. מה שלא נותנים לצד השני: תוכניות, חלקים, ידע.

שלושת הדברים האלה הם כל הסיפור של המאמר. ומיד נראה למה דווקא הם חוזרים היום.

למה משווים את זה להיום?

כי שני הצדדים כותבים, כל אחד במסמכים הרשמיים שלו, שהם רוצים להוביל בבינה מלאכותית. לא אנחנו אומרים את זה. הם.

הנה מה שכל צד כתב, בתרגום שלנו, בלי להכריע מי צודק. בכל זוג במאמר, לפי סדר האלף-בית: ארה"ב, ואחריה סין.

ארה"ב, תוכנית הפעולה לבינה מלאכותית של הבית הלבן (יולי 2025): "ארצות הברית נמצאת במירוץ להשגת עליונות עולמית בבינה מלאכותית. מי שתהיה לו תעשיית הבינה המלאכותית הגדולה ביותר, יקבע את התקנים העולמיים."

סין, תוכנית הפיתוח של הדור החדש של בינה מלאכותית, מועצת המדינה (יולי 2017): "עד 2030 התאוריה, הטכנולוגיה והיישומים של בינה מלאכותית יגיעו בסך הכול לרמה מובילה בעולם, ו[סין] תהפוך למרכז החדשנות העיקרי בעולם בבינה מלאכותית."

שני משפטים, שתי מטרות דומות מאוד: להיות הראשונים.

מקורות: הבית הלבן, America's AI Action Plan, יולי 2025, עמ' 1 (The United States is in a race to achieve global dominance in artificial intelligence (AI). Whoever has the largest AI ecosystem will set global AI standards and reap broad economic and military benefits.); מועצת המדינה של סין, "新一代人工智能发展规划", 国发〔2017〕35号, 8.7.2017, פורסם 20.7.2017 (到2030年人工智能理论、技术与应用总体达到世界领先水平，成为世界主要人工智能创新中心). המשפט האמריקאי קוצר בסופו, התרגומים שלנו. נבדקו ב-29.10.2026. לתוכנית האמריקאית (באנגלית, PDF), נפתח בחלון חדש לתוכנית הסינית (בסינית), נפתח בחלון חדש

רוצים לראות איך כל צד כותב על המירוץ? לחצו כאן: משפט אחד מכל מסמך עדכני.

בשני המסמכים העדכניים יש גם שפה של מירוץ, כל צד במילים שלו.

במסמך האמריקאי (יולי 2025) הדימוי שלנו כתוב ממש: "כמו שניצחנו במירוץ החלל, הכרחי שארצות הברית ובעלות בריתה ינצחו במירוץ הזה."

בתוכנית החומש החדשה של סין, תוכנית חמש השנים של הממשלה (מרץ 2026): "לתפוס את הנקודה הגבוהה ביותר ביישום בינה מלאכותית בתעשייה, ולתת כוח לכל הענפים."

מקורות: הבית הלבן, America's AI Action Plan, יולי 2025, עמ' 1 (Just like we won the space race, it is imperative that the United States and its allies win this race.); "中华人民共和国国民经济和社会发展第十五个五年（2026－2030年）规划纲要", הנוסח המלא כפי שפורסם בסוכנות הידיעות של סין, שינחואה, 13.3.2026 (全面实施“人工智能+”行动……抢占人工智能产业应用制高点，全方位赋能千行百业). התרגומים שלנו. נבדקו ב-29.10.2026. לנוסח תוכנית החומש (בסינית, באתר ממשלתי של בייג'ינג), נפתח בחלון חדש

ומי קורא לזה "מלחמה קרה"?

את המונח קוראים בחדשות הרבה. אבל דווקא שני נשיאים, כל אחד בנאום שלו בעצרת הכללית של האו"ם, אמרו שהם לא מחפשים מלחמה כזו.

נשיא ארה"ב דאז, ג'ו ביידן (2021): "אנחנו לא מחפשים מלחמה קרה חדשה, או עולם שמחולק לגושים נוקשים."

נשיא סין, שי ג'ינפינג (2020): "אין לנו כוונה לנהל מלחמה קרה או מלחמה חמה עם אף מדינה."

כלומר, את המונח משתמשים בו בכותרות, אבל שני הנאומים האלה דחו אותו במפורש.

מקורות: הבית הלבן (ארכיון), נאום הנשיא ביידן במושב 76 של העצרת הכללית של האו"ם, 21.9.2021 (we are not seeking a new Cold War or a world divided into rigid blocs); משרד החוץ של סין, נאום הנשיא שי ג'ינפינג בדיון הכללי של מושב 75 של העצרת הכללית של האו"ם, 22.9.2020 (We have no intention to fight either a Cold War or a hot war with any country.). התרגומים שלנו. נבדקו ב-29.10.2026. לנאום הנשיא ביידן (באנגלית), נפתח בחלון חדש לנאום הנשיא שי (באנגלית), נפתח בחלון חדש

מה דומה

אז למה בכל זאת משווים? כי חלק מהתמונה באמת דומה למירוץ החלל.

יש שני צדדים. הם לא נלחמים זה בזה בנשק. כל אחד כותב במסמך רשמי שהוא רוצה להגיע ראשון בטכנולוגיה אחת חשובה.

ושניהם משתמשים, כמו שנראה מיד, באותם שלושה דברים מהרקטה: תקציב, מדענים וסודות.

אבל לפני הכלים, צריך לראות את ההבדל הגדול. בלעדיו הדימוי מטעה.

ומה שונה: שני הצוותים קונים מאותו ספק

במירוץ החלל, כל צוות בנה את הרקטה שלו לבד. שני הצדדים כמעט לא סחרו זה עם זה.

לפי הלשכה האמריקאית למפקד, בשנת 1985 הסחר בסחורות בין ארה"ב לברית המועצות היה כ-2.8 מיליארד דולר. לכל השנה.

ובשנת 2025, לפי אותה לשכה, הסחר בסחורות בין ארה"ב לסין היה כ-415 מיליארד דולר: כ-106 מיליארד ייצוא מארה"ב לסין, וכ-309 מיליארד ייבוא מסין לארה"ב.

כמה זה?

זה יותר ממיליארד דולר ביום. כל יום.

במילים אחרות: את מה שארה"ב וברית המועצות סחרו בשנה שלמה ב-1985, ארה"ב וסין סוחרות היום בפחות משלושה ימים. (חשבון שלנו, בדולרים של כל שנה, בלי התאמה לאינפלציה.)

מקור: הלשכה האמריקאית למפקד (U.S. Census Bureau), סחר בסחורות עם ברית המועצות (TOTAL 1985: Exports 2,422.8, Imports 408.5, במיליוני דולרים) ועם סין (TOTAL 2025: Exports 105,977.8, Imports 308,651.9, במיליוני דולרים). הסכומים, החשבון ליום (כ-1.14 מיליארד) וההשוואה הם חשבון שלנו. נבדק ב-29.10.2026. לנתוני הסחר עם סין (באנגלית), נפתח בחלון חדש לנתוני הסחר עם ברית המועצות (באנגלית), נפתח בחלון חדש

אותן חברות, שני הצדדים

וזה לא רק סחר כללי. אותן חברות מוכרות לשני הצדדים.

אנבידיה (NVIDIA), החברה האמריקאית שמתכננת את שבבי ה-AI, דיווחה על שנת הכספים שהסתיימה בינואר 2026: כ-150 מיליארד דולר הכנסות מלקוחות שהמטה שלהם בארה"ב, וכ-20 מיליארד מלקוחות שהמטה שלהם בסין ובהונג קונג.

כלומר, קצת פחות מדולר אחד מכל עשרה שהיא הכניסה הגיע מלקוחות בסין ובהונג קונג. (חשבון שלנו, כ-20 מתוך כ-216 מיליארד.)

ואֵי אֶס אֶם אֶל (ASML) ההולנדית, שבונה את מכונות ההדפסה לשבבים, כתבה בדוח השנתי שלה שלקוחות בסין היו 29.1 אחוז מההכנסות שלה ב-2025.

זו בדיוק השרשרת שראינו במאמר על מי תלוי במי: שבב אחד עובר דרך כמה מדינות, ולרוב החוליות אין תחליף מהיר.

מקורות: אנבידיה, דוח שנתי (10-K) לשנה שהסתיימה ב-25.1.2026, הוגש 25.2.2026 (Geographic Revenue based upon Customer Headquarters Location (In millions) United States $ 149,617 ... China (including Hong Kong) 19,677 ... Total revenue $ 215,938; החלק היחסי, כ-9 אחוז, הוא חשבון שלנו); ASML, דוח שנתי 2025 (Customers in China represented 29.1% of our 2025 total net sales and 36.1% of our 2024 net sales.). נבדקו ב-29.10.2026. לדוח של אנבידיה (באנגלית), נפתח בחלון חדש לדוח של ASML (באנגלית), נפתח בחלון חדש

וגם הסטודנטים

ועוד הבדל. במירוץ החלל, המדענים של כל צד למדו בבית.

היום, לפי דוח "דלתות פתוחות" (Open Doors) של המכון האמריקאי לחינוך בינלאומי, למדו בארה"ב בשנת הלימודים 2024/25 כ-266 אלף סטודנטים מסין.

יותר מאחד מכל חמישה סטודנטים זרים בארה"ב. (חשבון שלנו, מתוך כ-1.18 מיליון.) סין שנייה ברשימה, אחרי הודו.

מקור: המכון לחינוך בינלאומי (IIE), הודעה על דוח Open Doors 2025, 17.11.2025 (U.S. colleges and universities hosted 1.2 million (1,177,766) international students in the 2024/2025 academic year; There were 363,019 international students from India; China followed with 265,919 students, a 4% decline.). החלק היחסי הוא חשבון שלנו. נבדק ב-29.10.2026. להודעה של IIE (באנגלית), נפתח בחלון חדש

אז בדימוי שלנו: שני צוותים רצים לירח, אבל קונים ברגים מאותו ספק, ומהנדסים צעירים מצוות אחד לומדים באוניברסיטאות של הצוות השני.

שלושת הכלים

עכשיו אפשר לחזור לשלושת הדברים מהרקטה. היום יש להם שמות של מסמכים ממשלתיים:

1. הסודות הם מגבלות ייצוא: מה מותר למכור לצד השני, ומה צריך רישיון.
2. התקציב הוא תמיכה בייצור מקומי: כסף ממשלתי שנועד לבנות מפעלי שבבים בבית.
3. המדענים הם כישרונות: איך מגדלים ומושכים אנשים שיודעים לבנות AI.

ושני הצדדים משתמשים בשלושתם. לכל כלי נביא דוגמה מתועדת אחת מכל צד, באותו פורמט: מה, מתי, מי החליט, ומה כתוב במסמך.

כלי 1: מגבלות ייצוא

ארה"ב: מ-7 באוקטובר 2022, לפי כלל של הלשכה לתעשייה וביטחון במשרד המסחר, צריך רישיון כדי למכור לסין שבבי AI מתקדמים וחלק מהמכונות לייצור שבבים. הנימוק בכלל: "לטפל בחששות של ביטחון לאומי ומדיניות חוץ של ארה"ב".

סין: מ-1 באוגוסט 2023, לפי הודעה של משרד המסחר ורשות המכס באישור מועצת המדינה, צריך רישיון כדי לייצא מסין גליום וגרמניום, שתי מתכות שמשמשות באלקטרוניקה. הנימוק בהודעה: "לשמור על הביטחון הלאומי ועל האינטרסים".

שימו לב: שני הצדדים השתמשו כמעט באותן מילים. ביטחון לאומי.

רוצים לראות את כל הסבבים? לחצו כאן: משבבים ומכונות, דרך זיכרון, ועד מתכות נדירות.

הכלל האמריקאי של 2022 היה רק הסבב הראשון. אחריו באו סבבים ב-2023 וב-2024, הודעה ב-2025 על שבב אחד בשמו (H20 של אנבידיה), וב-2026 חלון צר שבו חלק מהבקשות נבדקות "מקרה לגופו".

גם בצד הסיני היו כמה סבבים. ב-4 באפריל 2025, למשל, הודיעו משרד המסחר ורשות המכס על חובת רישיון לייצוא של שבע מתכות מקבוצת "העפרות הנדירות" (קבוצת מתכות שמשמשות, בין השאר, למגנטים חזקים ולזרזים בתעשייה), בתוקף מיום ההודעה, עם נימוק דומה: "לשמור על הביטחון הלאומי ועל האינטרסים, ולמלא התחייבויות בינלאומיות כמו מניעת הפצה".

את כל הסבבים האמריקאיים, עם הספים והמספרים, תמצאו במאמר המלא על מה ארה"ב אסרה למכור לסין. ואת הגליום והגרמניום, מה הם ומה קרה למחיר שלהם, במאמר על שבבים סיניים בלי המכונה ההולנדית.

מקורות: משרד המסחר ורשות המכס של סין, הודעה 18 לשנת 2025, 4.4.2025 (为维护国家安全和利益、履行防扩散等国际义务，经国务院批准，决定对下列物项实施出口管制：一、钐相关物项, ושש מתכות נוספות; 本公告自公布之日起正式实施); הסקר הגאולוגי של ארה"ב (USGS), Mineral Commodity Summaries 2025, עפרות נדירות (The estimated leading domestic end use of rare earths was catalysts. Significant amounts of rare earths are imported as permanent magnets embedded in finished goods.). התרגום שלנו. נבדקו ב-29.10.2026. להודעה (בסינית), נפתח בחלון חדש לדוח על עפרות נדירות (באנגלית, PDF), נפתח בחלון חדש

מקורות: הרשומות הפדרליות של ממשלת ארה"ב, 87 FR 62186, 13.10.2022, רובו בתוקף מ-7.10.2022 (BIS makes critical changes to the Export Administration Regulations (EAR) in two areas to address U.S. national security and foreign policy concerns); משרד המסחר ורשות המכס של סין, הודעה 23 לשנת 2023, 3.7.2023 (为维护国家安全和利益，经国务院批准，决定对镓、锗相关物项实施出口管制; 本公告自2023年8月1日起正式实施). התרגומים שלנו. נבדקו ב-29.10.2026. לכלל האמריקאי (באנגלית), נפתח בחלון חדש להודעה הסינית (בסינית), נפתח בחלון חדש

כלי 2: כסף לייצור מקומי

ארה"ב: ב-9 באוגוסט 2022 חתם הנשיא ביידן על חוק השבבים (CHIPS Act), שהקונגרס העביר. החוק הקצה 39 מיליארד דולר לקרן המענקים לייצור, שנותנת מענקים למי שבונה או מרחיב מפעלי שבבים בארה"ב.

סין: ב-24 במאי 2024 נרשם השלב השלישי של הקרן הלאומית להשקעות בתעשיית השבבים. לפי הדיווח, הקרן הוקמה על ידי 19 גופים, ובהם משרד האוצר של סין, עם הון רשום של 344 מיליארד יואן.

לפי רויטרס, זה כ-47.5 מיליארד דולר. סכומים באותו סדר גודל.

כמה זה עשרות מיליארדים?

אם תוציאו מיליון דולר בכל יום, בלי הפסקה, 39 מיליארד דולר יספיקו לכם לכ-107 שנה, ו-47.5 מיליארד לכ-130 שנה. (חשבון שלנו.)

ושני הצדדים לא מסתפקים בקרן אחת. במסמכים העדכניים שלהם, כל אחד כותב שמפעלי שבבים בבית הם יעד.

רוצים לקרוא מה כל צד כתב על שבבים במסמך העדכני שלו? לחצו כאן: משפט אחד מכל צד.

ארה"ב, תוכנית הפעולה לבינה מלאכותית (יולי 2025): "עכשיו אמריקה חייבת להחזיר את ייצור המוליכים למחצה לאדמת ארה"ב."

סין, תוכנית החומש החדשה (מרץ 2026): "לנקוט צעדים יוצאי דופן... לפריצת דרך מכרעת בטכנולוגיות הליבה של מעגלים משולבים."

"מוליכים למחצה" ו"מעגלים משולבים" הם שני שמות רשמיים לאותו דבר: שבבים. מה זה בכלל שבב, ואיך מייצרים אותו, תמצאו במאמר המלא על איך מייצרים שבב.

מקורות: הבית הלבן, America's AI Action Plan, יולי 2025, פרק Restore American Semiconductor Manufacturing (Now America must bring semiconductor manufacturing back to U.S. soil.); תוכנית החומש ה-15 של סין, פרק 8, כפי שפורסמה בסוכנות הידיעות של סין, שינחואה, 13.3.2026 (采取超常规措施，全链条推动集成电路、工业母机、高端仪器、基础软件、先进材料、生物制造等重点领域关键核心技术攻关取得决定性突破). המשפט הסיני קוצר, התרגומים שלנו. נבדקו ב-29.10.2026.

מקורות: שירות המחקר של הקונגרס (CRS), Frequently Asked Questions: CHIPS Act of 2022 Provisions and Implementation (R47523) (signed into law by President Joe Biden on August 9, 2022; establishes and appropriates $39.0 billion to a CHIPS for America Fund to bolster semiconductor manufacturing capacity in the United States by providing financial incentives for building, expanding, and equipping domestic fabrication facilities); כפי שדווח ברשת הרדיו הלאומית של סין (央广网), 27.5.2024, לפי מרשם החברות והודעות הבנקים (5月24日，国家集成电路产业投资基金三期股份有限公司（以下简称“大基金三期”）成立，注册资本3440亿元; 本行与中华人民共和国财政部等19家机构签署《发起人协议》, מתוך הודעת בנק אוף צ'יינה); כפי שדווח ברויטרס, 27.5.2024 (with a registered capital of 344 billion yuan ($47.5 billion)). חשבון השנים הוא שלנו. נבדקו ב-29.10.2026. לדוח של שירות המחקר של הקונגרס (באנגלית), נפתח בחלון חדש לדיווח ברדיו הלאומי של סין (בסינית), נפתח בחלון חדש לדיווח של רויטרס (באנגלית), נפתח בחלון חדש

כלי 3: כישרונות

ארה"ב: ב-23 באפריל 2025 חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי ללימוד בינה מלאכותית בבתי הספר. המטרה בצו: "לפתח כוח עבודה מוכן לבינה מלאכותית, ואת הדור הבא של הממציאים האמריקאים בתחום".

סין: ב-7 באוגוסט 2025 חתם ראש הממשלה לי צ'יאנג על תיקון לתקנות הכניסה לסין, שנכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2025. התיקון הוסיף אשרה חדשה, אשרת K, "שניתנת לכישרונות צעירים זרים במדע ובטכנולוגיה".

בדוגמאות האלה, אחת בבית הספר ואחת באשרה. אלה שתי דוגמאות, לא כל מה שכל צד עושה.

ושתיהן עונות על אותה שאלה מהרקטה: מי יהיו האנשים שיבנו.

מקורות: הרשומות הפדרליות, 90 FR 17519, 28.4.2025, צו נשיאותי 14277 מ-23.4.2025, Advancing Artificial Intelligence Education for American Youth (It is the policy of the United States to promote AI literacy and proficiency among Americans ... to develop an AI-ready workforce and the next generation of American AI innovators.); מועצת המדינה של סין, צו 814, "国务院关于修改《中华人民共和国外国人入境出境管理条例》的决定", כפי שפורסם באתר הממשלה ב-15.8.2025 (自2025年10月1日起施行。总理 李强 2025年8月7日; K字签证，发给入境的外国青年科技人才). התרגומים שלנו. נבדקו ב-29.10.2026. לצו האמריקאי (באנגלית), נפתח בחלון חדש לצו הסיני (בסינית), נפתח בחלון חדש

נסו בעצמכם: הכלים זה לצד זה

עכשיו שימו את שלושת הכלים על שולחן אחד. בהדגמה יש שלושה כפתורים, אחד לכל כלי. לוחצים על כלי, ורואים שני כרטיסים באותו גודל: דוגמה אחת מכל צד, עם תאריך, מי החליט, ומה כתוב במסמך.

נסו בעצמכם, לפי הסדר:

1. מגבלות ייצוא: חפשו מילה שמופיעה בשני הכרטיסים.
2. כסף לייצור מקומי: השוו את הסכומים.
3. כישרונות: בדקו למי כל צעד פונה: לתלמידים, או לחוקרים צעירים מחו"ל.

מה ראיתם? במגבלות הייצוא, שני הצדדים כתבו "ביטחון לאומי". בכסף, הסכומים באותו סדר גודל, עשרות מיליארדי דולרים.

ובכישרונות, צעד אחד פונה לתלמידים בבתי הספר, והשני לחוקרים צעירים מחו"ל. ושוב, אלה שתי דוגמאות, לא כל מה שכל צד עושה.

אז זו מלחמה קרה, או לא?

את זה לא נכריע כאן. אבל אפשר לסדר מה הדימוי של מירוץ החלל מסביר, ומה לא.

מה הוא מסביר: שני צדדים שלא נלחמים בנשק, וכל אחד כותב שהוא רוצה להגיע ראשון. ושלושת הכלים: תקציב, מדענים וסודות.

מה הוא לא מסביר: שני הצוותים של היום קונים מאותם ספקים, מוכרים זה לזה יותר ממיליארד דולר ביום, ולומדים באותן אוניברסיטאות. מירוץ החלל לא היה כזה.

והמונח עצמו? שני הנשיאים, בנאומים ב-2020 וב-2021, אמרו שהם לא מחפשים מלחמה קרה. מי שמשתמש בו, משתמש בדימוי. ודימוי, כמו שראינו, מסביר חלק מהתמונה.

במשפט אחד

כמו במירוץ החלל, שני הצדדים כותבים שהם רוצים להוביל, ומשתמשים באותם שלושה כלים: מגבלות ייצוא, כסף לייצור מקומי וכישרונות; בשונה ממנו, הכלכלות שלהם קשורות זו בזו.

ומה זה נותן לבעל עסק?

פרשנות של צוות האתר

בעל בית הדפוס מההתחלה לא צריך לבחור צד. אבל בפעם הבאה שהוא יקרא בעיתון "מלחמה קרה", הוא יכול לשאול שלוש שאלות קצרות:

1. באיזה כלי מדובר? מגבלה על מה עובר, כסף לבניית מפעלים, או אנשים. כי רק הכלי הראשון משנה מהר מה אפשר לקנות. השניים האחרים עובדים לאט, לאורך שנים.
2. מתי זה נכנס לתוקף? כי ראינו כללים שנכנסו לתוקף כמה שבועות אחרי ההודעה, ולפעמים מיד. כותרת היום היא לא תמיד מחיר מחר.
3. באיזו חוליה זה נוגע אצלכם? מחשב, שרת, תוכנה או מנוי. כי בגלל שהכלכלות קשורות, שינוי בצד אחד של העולם מגיע לרוב דרך המחיר והזמינות של מה שאתם קונים.

וכשבונים מערכת לעסק, כדאי לבחור רכיבים שאפשר להחליף בלי לפרק הכול. למשל, מערכת שאפשר להעביר מכלי AI אחד לאחר בלי לבנות אותה מחדש.

הצעד הבא

המאמר הקודם בסדרה, תעשיית ה-AI של סין: שוק אחד, הרבה דוכנים, עובר בין החברות הסיניות שאת שמן שומעים בחדשות, ומה כל אחת מוכרת.

במאמר הבא בסדרה, מירוץ ה-AI: לעצור כדי לבדוק, או לרוץ כדי לא להישאר מאחור?, נשאל שאלה שעולה מהמירוץ הזה עצמו: למה חלק ממובילי התחום אומרים שצריך להאט כדי לבדוק, ואחרים אומרים שמי שמאט נשאר מאחור.

ומי שרוצה להבין על מה בעצם רצים, יכול להתחיל מביטים ובינארי ולהמשיך לאיך מייצרים שבב.