סדרת "מלחמת השבבים" · חלק 8 מתוך 12
תעשיית ה-AI של סין: שוק אחד, הרבה דוכנים
בשבוע אחד אפשר לשמוע בחדשות על דיפסיק, קוון, קימי, ארני ודובאו, ולחשוב שכולם הם דבר אחד שנקרא "ה-AI הסיני". בפועל זה שוק גדול עם הרבה דוכנים, ולכל דוכן מוצר אחר, כללים אחרים לגבי המתכון, ומקום אחר שבו נשמר מה שכותבים לו. כאן עוברים בין שבעה דוכנים, לפי מה שהחברות עצמן מפרסמות.
מומלץ לקרוא קודם את מודל סיני: מה בטוח ומה לא, שם ראינו שהשאלה החשובה היא איפה נשמר מה שכותבים, ואת מודל פתוח: מה בדיוק מקבלים. כאן מתרחקים צעד אחד אחורה, ומסתכלים על כל השוק.
הפעם יוצאים לשוק. לא צריך ארנק ולא צריך להתמקח, רק לשים לב לשלטים. צריך קצת ריכוז, ובתמורה כל שם סיני שתשמעו בחדשות יקבל מקום ברור על המפה.
הכול כאן נכון ל-29.10.2026.
בעל חנות לכלי בית מקשיב לחדשות בדרך לעבודה.
ביום ראשון הוא שומע על דיפסיק. ביום שלישי על קוון של עליבאבא. ביום חמישי מישהו מזכיר את קימי, ואחר כך את ארני, ואחר כך את דובאו.
בסוף השבוע נשארת לו בראש תמונה אחת: יש "AI סיני", והוא נקרא בכל פעם בשם אחר.
זו טעות מובנת, והיא גם מבלבלת. כי כל אחד מהשמות האלה הוא חברה אחרת, עם מוצר אחר וכללים אחרים. בואו נעשה סדר.
שוק אחד, הרבה דוכנים
תחשבו על שוק גדול ומקורה. יש בו שורות של דוכנים, ולכל דוכן התמחות משלו.
דוכן אחד אופה לחם. השני משכיר את התנורים שלו לאופים אחרים. השלישי מוכר רק תנורים. ויש דוכן ענק שעושה הכול.
כולם באותו שוק, תחת אותה תקרה, ועוברים עליהם אותם פקחים. אבל אף אחד לא יגיד "קניתי בשוק" ויתכוון לדוכן מסוים.
כך בדיוק נראית תעשיית ה-AI בסין. השוק הוא המדינה, עם הכללים שלה. הדוכנים הם החברות. ומה שהן מוכרות שונה מאוד מדוכן לדוכן.
מה כל דבר בשוק
כדי שהמשל יעבוד עד הסוף, הנה המפה. נחזיק בה לאורך כל המאמר:
- הלחם הוא הצ'אט: מה שאתם מקבלים מוכן ומדברים איתו.
- המתכון הוא המודל: התוכנה שלמדה מכמויות עצומות של טקסט איך לענות, המנוע שבתוך כל צ'אט. את ההסבר המלא תמצאו במאמר על מודל שפה.
- התנור הוא השבב: החלק במחשב שבו מתבצעים החישובים.
- תנורים להשכרה הם הענן: מחשבים מלאי שבבים שהחברה משכירה, ועליהם עסקים אחרים מריצים מודלים ומערכות.
- הדלפק הוא הדרך שבה פונים לדוכן: אפליקציה לציבור, או שירות למפתחים שמחברים אליו מערכות. לאותו דוכן יכולים להיות שני דלפקים.
- הפתק הוא מה שאתם כותבים לצ'אט.
ועוד מילה אחת: רישיון הוא המדבקה על המתכון. הוא אומר מה מותר לעשות במתכון, ובאילו תנאים.
מה בדיוק מקבלים כשמורידים מודל, מוסבר עד הסוף במאמר על מודל פתוח.
שלוש שאלות לכל דוכן
כדי לא ללכת לאיבוד, נשאל כל דוכן אותן שלוש שאלות:
- מה מוכרים כאן? לחם, תנורים להשכרה, או תנורים. כלומר צ'אט, ענן או שבבים, ולפעמים כמה מהם.
- האם נותנים את המתכון? כלומר, האם אפשר להוריד את המודל עצמו ולהריץ אותו אצלכם, ובאיזה רישיון.
- איפה נשאר הפתק? מה שאתם כותבים לצ'אט של הדוכן נשמר במקום מסוים. איפה, לפי מסמך המדיניות של אותו דוכן.
השורה הראשונה: הדוכנים שנותנים את המתכון
נתחיל בשלושה דוכנים קטנים יחסית, שהתפרסמו בעיקר בזכות זה שהם מפרסמים מודלים להורדה.
דיפסיק: הדוכן שכולם שמעו עליו
דיפסיק (DeepSeek) היא מעבדה שהקים ליאנג וונפנג. יש לה צ'אט, באפליקציה ובאתר, ושירות למפתחים שמחברים אליו מערכות.
המתכון: פתוח. אחד הדגמים האחרונים שלה מפורסם להורדה ברישיון MIT, אחד הרישיונות המתירניים ביותר: מותר להשתמש, לשנות ולמכור, כמעט בלי תנאים.
הפתק: לפי מדיניות הפרטיות של החברה (עדכון 10.2.2026), מה שכותבים בשירות שלה נשמר בסין.
את הסיפור של דיפסיק, ולמה מודל אחד שלה הפיל ליום אחד את מניות השבבים, תמצאו במאמר על דיפסיק.
מונשוט: הדוכן של קימי
מונשוט (Moonshot AI) היא החברה של קימי (Kimi). קימי הוא צ'אט, ובאתר החברה מופיעים לצידו כלים לעבודה: מסמכים, מצגות, גיליונות, ושירות למפתחים.
המתכון: פתוח להורדה, ברישיון של החברה, עם תנאים שנוגעים רק למוצרים ענקיים. מה זה רישיון עם תנאים, ואיך קוראים אותו, מוסבר במאמר על מודל פתוח.
הפתק: כאן התשובה תלויה בדלפק. במדיניות של השירות למפתחים, החברה שמפעילה אותו רשומה בסינגפור, והמידע נשמר "בשרתים מאובטחים בסינגפור".
את מדיניות האפליקציה עצמה לא הצלחנו לאמת עד הסוף: בדף שנפתח אצלנו לא צוין מקום השמירה.
ג'יפו: הדוכן של זי איי
ג'יפו (Zhipu AI) היא החברה. הצ'אט שלה נקרא זי איי (Z.ai).
המתכון: תלוי בדגם. דגם קטן ומהיר שלה מפורסם ברישיון MIT, והדגם הגדול מפורסם ברישיון של החברה.
הפתק: לפי מדיניות הפרטיות של הצ'אט (עדכון 29.9.2025), השירות מופעל בידי חברה רשומה בסינגפור, והמידע האישי "מעובד בדרך כלל בסינגפור".
שימו לב למה שקרה כאן. שלושה דוכנים, ולא אותה תשובה לפתק. וזה בדיוק מה שראינו במאמר הקודם: המילה "סיני" לא עונה על השאלה "איפה". רק המדיניות עונה.
השורה השנייה: הדוכנים הגדולים שעושים הכול
עכשיו עוברים לדוכנים הענקיים. אלה חברות שהיו גדולות הרבה לפני ה-AI, וה-AI הוא עוד מדף אצלן.
ההבדל החשוב: דוכן גדול לא מוכר רק לחם. הוא גם משכיר זמן בתנורים שלו, כלומר ענן, לאופים אחרים. ההסבר המלא על שרת וענן נמצא במילון.
עליבאבא: קוון, ענן, וגם קניות
אם קניתם פעם באלי אקספרס, כבר נתקלתם בעליבאבא (Alibaba), שבראשה אדי וו. בדוח הרבעוני שלה מאוגוסט 2026 היא מחולקת לכמה עסקים: מסחר מקוון, ענן, ועסק נפרד של מודלים ואפליקציות.
הצ'אט שלה נקרא קוון (Qwen), והחברה מגדירה אותו כ"אפליקציית ה-AI המרכזית שלנו לצרכנים".
המתכון: חלק פתוח, ובכמה רישיונות. יש דגמים ברישיון מתירני, יש דגמים ברישיון של החברה, ובאוגוסט 2026 כתבה עליבאבא שפתחה גם את הדגם הכי חזק שלה.
הפתק: לפי מדיניות האפליקציה הבינלאומית של קוון (בתוקף מ-7.9.2026), השירות מופעל בידי חברה רשומה בסינגפור, והמידע נשמר בסינגפור.
באידו: מנוע החיפוש, וארני
באידו (Baidu) התחילה כמנוע חיפוש. היום היא מתארת את עצמה כ"חברת AI מובילה עם בסיס אינטרנט חזק". המודל שלה נקרא ארני (ERNIE), ויש לה גם עסק ענן.
המתכון: חלקי. ב-30.6.2025 פרסמה באידו להורדה משפחה של עשרה דגמים, כולם ברישיון מתירני. את הדגם החדש ביותר שלה, שהושק במאי 2026, לא מצאנו בדף ההורדות של החברה.
הפתק: את מדיניות הפרטיות של ארני לא בדקנו, ולכן אין כאן תשובה. אם תשתמשו בו, זה המסמך הראשון שכדאי לפתוח.
בייטדאנס: דובאו, והענן
בייטדאנס (ByteDance) היא החברה של טיקטוק. בתחום ה-AI יש לה צ'אט בשם דובאו (Doubao), צוות מחקר, וענן משלה.
בהודעה מ-14.2.2026 כתב צוות המחקר שהמודלים החדשים שלו עלו באפליקציית דובאו, ושהשירות למפתחים זמין בענן של החברה.
במשל שלנו: הדוכן אופה את הלחם, מגיש אותו בצ'אט, ומוכר זמן בתנורים שלו לאופים אחרים.
המתכון: את המודלים שמפעילים את דובאו מציעים, לפי אותה הודעה, דרך הענן, ולא נאמר שם שאפשר להוריד אותם. בנפרד, באוגוסט 2025 פרסם הצוות להורדה סדרה נפרדת של מודלים, ברישיון מתירני.
הפתק: לפי מדיניות הפרטיות של דובאו (עודכנה 10.9.2026), המידע שנאסף בפעילות בסין נשמר בסין. זו האפליקציה לשוק הסיני.
דוכן התנורים: הואוויי
ובסוף השורה יש דוכן שלא מוכר לחם בכלל. הוא מוכר תנורים.
הואוויי (Huawei) היא החברה של הטלפונים, אבל בשוק שלנו היא מתכננת שבבים לחישובי AI בשם אסנד (Ascend). שבב כזה הוא המקום שבו המודל באמת "חושב": הוא מבצע את מיליארדי החישובים הקטנים שמאחורי כל תשובה.
בספטמבר 2025, בכנס השנתי של החברה, אמר אחד מראשי החברה ש"בשלוש השנים הבאות" היא עובדת על שלוש סדרות חדשות של שבבי אסנד.
ובאותו נאום הוא אמר עוד דבר: שהחברה תפתח לכולם את התוכנה שמפעילה את השבבים. במשל שלנו: לא רק מוכרים תנור, אלא גם מפרסמים לכולם את חוברת ההפעלה של התנור, כדי שיותר אופים ידעו לעבוד איתו.
המתכון והפתק? כאן שתי השאלות לא שייכות. מי שקונה תנור לא מוסר לדוכן התנורים פתקים. הוא אופה אצלו.
נסו בעצמכם: עוברים בין הדוכנים
נסו בעצמכם: בהדגמה יש שבעה דוכנים בשורה. לחצו על דוכן אחד, והכרטיס שלו נפתח עם שלוש התשובות. לחצו על דוכן שני, ושני הכרטיסים יעמדו זה לצד זה.
ואז נסו את הכפתורים "מה מוכרים", "מי נותן את המתכון" ו"איפה נשאר הפתק": כל אחד מציג את התשובה הקצרה לאותה שאלה מתחת לכל הדוכנים בבת אחת.
הדגמה: שורה של שבעה דוכנים בשוק אחד, מימין לשמאל: דיפסיק, עליבאבא, מונשוט, ג'יפו, באידו, בייטדאנס והואוויי, ומתחתם פס "התנורים של כולם: שבבים". לחיצה על דוכן הופכת את הכרטיס שלו לאחד משני דלפקים, עם אותן שלוש שאלות: מה מוכרים כאן, האם נותנים את המתכון, ואיפה נשאר הפתק. כפתורי "להשוות" מציגים מתחת לכל דוכן את התשובה הקצרה לשאלה אחת, ומה שלא בדקנו מסומן "לא בדקנו".
מה ראיתם? אין שני דוכנים עם אותן שלוש תשובות. בכפתור "איפה נשאר הפתק" רואים את זה הכי מהר: בסין אצל דוכן אחד, בסינגפור אצל אחר, "תלוי בדלפק" אצל שלישי, ו"לא רלוונטי" בדוכן התנורים.
ולכן, כשמישהו אומר "מודל סיני", השאלה הראשונה היא פשוט: של איזה דוכן?
כמה דוכנים יש בשוק?
הבנו שהשוק מלא דוכנים. אבל כמה בדיוק? ולמה?
השלט על כל דוכן
בכל שוק מסודר יש פקח, ולכל דוכן צריך רישיון. גם כאן.
מאז 15.8.2023 חלות בסין תקנות רשמיות על שירותי AI שמייצרים טקסט, תמונה, קול או וידאו לציבור בסין.
לפי סעיף 17 שלהן, חלק מהשירותים שפונים לציבור צריכים לעבור הערכת בטיחות ולהירשם אצל רשות האינטרנט של סין (מינהל המרחב המקוון). בתקנות קוראים לזה "רישום אלגוריתם".
והרשות מפרסמת את המספרים. עד 31.8.2026, לפי ההודעה האחרונה שלה, נרשמו יותר מאלף שירותים כאלה: 1,112.
כדי לחוש את הגודל: אם הייתם בודקים שירות אחד בכל יום, היה לוקח לכם יותר משלוש שנים לעבור את כולם (חשבון שלנו).
ויש פרט אחד שמתאים בדיוק לשוק שלנו: כל אפליקציה שמשתמשת בשירות רשום צריכה לפרסם, במקום בולט או בדף הפרטים שלה, את שם המודל ואת מספר הרישום שלו. כלומר, על כל דוכן תלוי שלט שאומר לפי איזה מתכון נאפה הלחם.
רוצים לדעת מה ההבדל בין "רישום" ל"רישום מקומי"? לחצו כאן: מי שכותב מתכון, ומי שאופה לפיו.
בהודעות של הרשות יש שתי רשימות, ולא אחת.
הרשימה הראשונה, 1,112 שירותים, היא של מי שמפעיל מודל משלו לציבור. במשל: מי שיש לו מתכון משלו.
הרשימה השנייה, 731 אפליקציות ותכונות עד 31.8.2026, היא של מי שלא כותב מתכון בעצמו, אלא מחבר למוצר שלו מודל שכבר נרשם. אלה נרשמים אצל הרשות המקומית, לא אצל הרשות הארצית. במשל: דוכן שאופה לחם לפי מתכון של אופה רשום, ומוכר אותו בשקית משלו.
ולכן לא כל שם שתשמעו הוא "מודל חדש". הרבה פעמים זה דוכן שאופה לפי המתכון של מישהו אחר, ועל השלט שלו כתוב של מי.
ומה התקנות דורשות מהתשובות עצמן, למשל בנושאים רגישים, ראינו במאמר הקודם, על מודל סיני ומה בטוח להכניס לו.
מה החברות עצמן אומרות
ולמה שחברה תיתן את המתכון שלה לכל העולם, כשיש לידה עוד מאות דוכנים? אנחנו לא מנחשים. הנה מה שאמרו בשני דוכנים, עם שם ותאריך.
ליאנג וונפנג, מייסד דיפסיק, ביולי 2024: לדבריו, מול טכנולוגיה שמשנה הכול, היתרון של חברה שמסתירה את המתכון שלה הוא זמני. במשל: הסוד של הדוכן הוא האנשים שמפתחים, לא המתכון.
אדי וו, מנכ"ל עליבאבא, בספטמבר 2025: החברה ממשיכה לפרסם לכולם את המתכון של קוון. במשל: שכל השוק יאפה לפי המתכון שלה.
הציטוטים המלאים, וגם מה אמרו בחברות האמריקאיות על אותה שאלה, נמצאים במאמר על מודל פתוח.
מה משותף לכל הדוכנים: התנורים
עד עכשיו ראינו מה מפריד בין הדוכנים. נסיים במה שמחבר ביניהם.
כל דוכן בשוק הזה, בלי יוצא מן הכלל, צריך תנורים. כדי לאמן מודל וכדי להפעיל צ'אט, צריך הרבה מאוד שבבים שעובדים יחד.
ובתנורים האלה יש מגבלה. מאז 2022 ארצות הברית מגבילה את היצוא לסין של השבבים המתקדמים ביותר ושל המכונות לייצור שלהם. איך הכללים בנויים, ומה אמר כל צד, מוסבר במאמר על כללי היצוא.
מה הקשר בין כללי היצוא לדוכן התנורים? הואוויי מייצרת בתוך השוק את מה שקשה להביא מבחוץ. איך בדיוק, ראינו במאמר על שבבים סיניים.
ולכן, כשתשמעו בחדשות על שבבים ועל מודלים באותה ידיעה, זה לא מקרה. אלה שתי קומות של אותו שוק: הדוכנים למעלה, והתנורים מתחת.
איך לשמוע שם בחדשות, ולדעת איפה הוא בשוק
בפעם הבאה ששם חדש עולה בחדשות, שלוש שאלות מספיקות כדי למקם אותו:
- זה שם של חברה, של צ'אט, או של מודל? כי עליבאבא היא הדוכן, קוון הוא הלחם, וכל גרסה של קוון היא מתכון. כמה שמות, דוכן אחד.
- מה הדוכן מוכר? לחם, תנורים להשכרה, או תנורים. כי מי שמוכר תנורים לא נמצא באותו מקום כמו מי שמוכר לחם.
- איפה נשאר הפתק, לפי המסמך שלו? כי ראינו שבאותו שוק יש דוכנים ששומרים בסין, דוכנים ששומרים בסינגפור, ודלפקים שונים באותו דוכן.
במשפט אחד
תעשיית ה-AI בסין היא שוק אחד עם יותר מאלף שירותים רשומים, ולכל דוכן מוצר אחר, מתכון שפתוח יותר או פחות, ומקום אחר שבו נשמר מה שכותבים לו, וכולם תלויים באותם תנורים: שבבים.
ומה זה נותן לבעל עסק?
פרשנות של צוות האתר
בעל החנות מההתחלה כבר לא שומע "AI סיני". הוא שומע שם של דוכן, ויודע אילו שלוש שאלות לשאול עליו.
וזה שימושי גם מול כלים שנראים מערביים לגמרי. הרבה תוכנות ואפליקציות מחברות מבפנים מודל של חברה אחרת, לפעמים מודל פתוח מאחד הדוכנים האלה. לפעמים זה כתוב בדף המוצר, ולפעמים לא, ואז אפשר פשוט לשאול: איזה מודל רץ אצלכם, ואיפה.
ומי שבונה מערכת לעסק, למשל מערכת שמסכמת פניות או עונה ללקוחות, בוחר בעצם דוכן. אחד נותן מתכון חופשי, אחד מוסיף תנאים, אחד שומר את הפתקים במקום מסוים.
הבחירה הזאת נעשית בדרך כלל בהתחלה, ומלווה כל פנייה שתעבור במערכת.
הצעד הבא
המאמר הקודם בסדרה, מודל סיני: מה בטוח ומה לא, לוקח דוכן אחד, דיפסיק, ובודק לעומק מה קורה למה שכותבים לו בשלוש דרכים שונות. המאמר הבא בסדרה ישאל שאלה רחבה יותר: האם מה שקורה בין ארצות הברית לסין הוא מלחמה קרה חדשה?
ומי שרוצה להבין מה בעצם קורה בתוך התנור, כלומר איך שבב מחשב, יכול להתחיל מביטים ובינארי ולהמשיך לאיך מייצרים שבבים.
